קראתי הבוקר מחקר נוסף על הקשר בין איכות השינה שלנו לבין רמות הסוכר בדם, וזה פשוט מדהים כמה המערכות האלו קשורות אחת בשנייה.
לפעמים אנחנו עושים "הכל נכון" – מקפידים על התזונה, לוקחים את התרופות בזמן, זזים – ועדיין המדדים בבוקר מפתיעים אותנו לרעה. מסתבר שלשינה יש תפקיד מכריע בזה:
-
הורמוני הסטרס: כשמחסירים שעות שינה, הגוף מפריש יותר קורטיזול (הורמון סטרס). הקורטיזול מאותת לכבד לשחרר עוד סוכר לדם ומקשה על האינסולין לעשות את העבודה שלו.
-
מנגנון הרעב: חוסר שינה משבש את ההורמונים שאחראים על תחושת שובע (לפטין וגרלין), מה שגורם לנו לחפש פחמימות וסוכרים זמינים לאורך כל היום שאחרי.
-
עמידות לאינסולין: מספיק לילה אחד של שינה לא טובה כדי להעלות זמנית את העמידות של התאים לאינסולין.
לפעמים, במקום להילחם עוד קצת בתפריט או להילחץ מהמספרים, הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות עבור האיזון שלנו הוא פשוט לנסות להקדים את הכניסה למיטה בחצי שעה, או ליצור לעצמנו טקס שינה רגוע יותר.
הגוף שלנו לא מחפש שנהיה מושלמים, הוא רק מבקש שניתן לו את התנאים הבסיסיים כדי לנוח ולתקן את עצמו.