לא מעט משפחות מתמודדות עם בן/בת משפחה חולה כרוני
לא מעט אלו ילדנו שפתאום התגלתה אצלם מחלה כזו או אחרת.
ואז צצות השאלות:
מה אני עושה עכשיו עם העבודה שלי?
איך ילדיי יתמודדו עם המחלה הזו?
מתי אני נותן/ת מעצמי יותר ומתי פחות?
האם זה שההורים שלי גרים קרוב אלי אני זה/ו שצריך/ה לתת ולהיות יותר?
השאלות הללו ועוד רבות אחרות צצות אצל כל אחד שמלווה חולה כרוני.
מיהו חולה כרוני?
מה בעצם צורך הטיפול בחולה הכרוני?
לפעמים זה להקפיד שייקח את התרופות בזמן
ולפעמים זה דבר שמשנה לחלוטין את חייו של התומך בחולה הכרוני – היעדרות מהעבודה, שהייה בבית חולים, הבאת עובד/ת זר/ה, ועוד ועוד ועוד.
איפה הוא בתוך המעגל הזה?
מהיכן הוא מקבל את האינפורמציה?
מה עליו לעשות במקרה שהוא הופך לכזה?
מה הזכויות והחובות שלו?
איך מתנהלים עם שאר בני הבית?
עד היום הפוקוס תמיד היה על החולה – על צרכיו.
אני רוצה לעורר פה את נושא המלווה של החולה הכרוני
על מנת להקל על ההתנהלות עם החולה הכרוני,
הכנתי מדריך קצר שעושה מעט סדר בדברים הבסיסיים שאנו צריכים לדעת על מנת להתנהל עם ומול המצב החדש.
לקבלת המדריך החינמי להתנהלות עם חולים כרוניים
השאירו פרטים והמדריך ישלח אליכם למייל
מי אני
שמי אפרת סטביצקי, אני נטורופתית ומאמנת בריאות ואישית.
ב 14 שנים האחרונות אני נפגשת עם עשרות מטופלים החולים במחלות כרוניות כאלה ואחרות שחלק ניכר מהטענות שלהם הוא: בני המשפחה שלי לא מבינים אותי.
לפני כ 17 שנים אמא שלי חלתה בדימנציה ווסקולרית ונפטרה לפני כשנה.
אחד הדברים ששמתי לב לאורך השנים זו ההתנהלות שלנו, ילדיה ושל אבא שלי, מול כל הגורמים המנהלתיים, הרפואיים וביננו לבין עצמנו.
הרבה מתוך הדברים שלמדתי על ההתנהלות שלי היה בדרך של שאילת שאלות, נבירה באינטרנט וחיפוש אחרי מה שמגיע לנו על פי חוק, איך מוצאים עובדת זרה? ועוד מלא שאלות שנשאלו.
במדריך המצורף אני נוגעת בנושאים חשובים שיכולים להקל מעט את ההתנהלות.
מוזמנים להוריד אותו באהבה